האב מארי-בנואה
 | |
| לידה |
30 במרץ 1895 Le Bourg-d'Iré, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
5 בפברואר 1990 (בגיל 94) אנז'ה, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
כומר קתולי, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (26 באפריל 1966) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | האב מארי-בנואה |
  | |
האב מארי-בֶּנְוּאָה (בצרפתית: Père Marie-Benoît; 1895 – 1990; נולד בשם פייר פטל - Pierre Péteul) היה נזיר קפוצ'יני קתולי וחסיד אומות העולם מצרפת.
קורותיו לפני מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארי-בנואה שירת בצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה בצפון אפריקה וכן בוורדן, שם נפצע. לאחר המלחמה כתב עבודה לתואר דוקטור בתאולוגיה ברומא. הוא נכנס למסדר הקפוצ'יני והפך לנזיר במנזר במרסיי.
פעולותיו להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארי-בנואה פעל רבות להצלת יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה בצרפת ובאיטליה. הוא עסק בהברחת יהודים מאזור משטר וישי בצרפת לשווייץ ולספרד, רקם תוכניות עם משתפי פעולה נוספים להברחת אלפי יהודים לצפון אפריקה, גיבש תמיכה בינלאומית לתוכניותיו וזייף מסמכים ודרכונים עבור ביצוע תוכניות הברחה אלו. עם סיום המלחמה הוא המשיך ופעל ברומא בסיוע לפליטי המלחמה.
פעולותיו במרסיי
מארי-בנואה שהה במרסיי עת הגיעו הגרמנים לצרפת ב-1940. במרסיי פעל למען היהודים הנרדפים בידי הגרמנים ושלטון וישי מתוך מנזר הקפוצ'ינים שבעיר. בשיתוף פעולה עם תנועת ההתנגדות הצרפתית ועם מוסדות יהודיים שונים, הוא הדפיס במכונת הדפוס במנזר דרכונים מזויפים, תעודות טבילה נוצריות ותעודות "אריות" שונות, ניירות שעזרו למאות פליטים לחצות את הגבולות לכיוון שווייץ וספרד הנייטרליות. פעולות אלו עוררו את חשדות הגסטאפו שהחל לעקוב אחריו.
עם כניסת הצבא הגרמני לשטח "צרפת החופשית" ב-1942, הפכה פעילות זו של הברחת היהודים לשווייץ ולספרד לבלתי אפשרית, והופסקה. האב מארי-בנואה עבר לניס, שהייתה בשליטה איטלקית, לחפש סיוע בעזרה להברחת יהודים נוספים בדרכים אחרות.[1]
פעולותיו בניס
בניס הצליח מארי-בנואה לגייס פקידים איטלקים ויחד עם סיוע מוסדות יהודיים, הצליח להבריח יהודים ממרסיי לשטחים איטלקיים. השמועות על הברחות היהודים הגיעו לגרמנים אשר פנו למוסוליני כדי שיעצור זאת. מוסוליני מינה את הגנרל גואידו לוספינוסו כקומיסר לענייני יהודים. האב מארי-בנואה הצליח להתחבר גם אליו ויחד עמו ועם אנג'לו דונאטי, מנהל הבנק הצרפתי-איטלקי לאשראי, הצליח לרקום תוכנית להעברת 30,000 יהודים מדרום צרפת לצפון אפריקה, אך תוכנית זו דרשה אישור ממוסוליני עצמו או שר החוץ שלו ברומא.
הגסטאפו חשד בו גם בניס ומארי-בנואה נקרא להגיע לרומא לחקירה.[2]
פעולותיו ברומא
בעת שהותו של מארי-בנואה ברומא, ב-16 ביולי 1943, הוא הציג בפני האפיפיור את מצבם הקשה של יהודי דרום צרפת ואת השמועה על כך שהגרמנים עומדים לכבוש את דרום צרפת בדרכם לאיטליה. כמו כן סיפר לאפיפיור על גירושי היהודים בצרפת למזרח ועל מחנה הריכוז אושוויץ. בנוסף, סיפר לו על תוכנית דונטי המדברת על העברתם של 30,000 עד 50,000 יהודים מדרום צרפת לצפון אפריקה, בעזרת השלטונות האיטלקיים והאנגלו-אמריקאים באזור. מארי-בנואה דרש מהאפיפיור שיפעל למען היהודים במחנות הריכוז בצרפת, וכן שיעזור ליהודים הספרדים בצרפת לחזור לספרד. האפיפיור קיבל באהדה רבה את תוכנית דונטי, אך בסופו של דבר היא לא יצאה אל הפועל.
לאחר כישלונה, עזב מארי-בנואה סופית את צרפת ועבר לאיטליה, לרומא, שם המשיך בפעולות ההצלה של יהודים על ידי זיוף מסמכים והברחת יהודים לשווייץ ולספרד, במסגרת פעילותו של ארגון סיוע ליהודים בשם DELASEM, "המשלחת לסיוע למהגרים יהודים" (Delegazione Assistenza Emigranti Ebrei). עבודה זו נעשתה מסוכנת מיום ליום ומארי-בנואה נאלץ להסתתר עד לסוף המלחמה.
בסיום המלחמה, המשיך מארי בנואה לעזור לפליטים היהודיים מהמלחמה בשיקום וסיוע. כינויו ברומא היה "אב היהודים".[1]
הכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1966 הכיר יד ושם במארי-בנואה בתור חסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על מארי-בנואה באתר יד ושם
